חומר למחשבה!!!

הורה יקר! מתי בפעם האחרונה... עצרת כדי להתבונן ולבדוק את ההתנהלות ההורית שלך? האם אתה מרוצה? האם היא מקרבת ומקדמת? או מרחיקה ומעכירה יחסים במשפחה?

"כובע ההורות" הוא נושא מורכב, מאתגר, מתגמל, מתיש ומעייף. ויחד עם זאת האחריות ההורית שלנו דורשת מאתנו לעתים, לעצור ולזהות את זווית הראייה האוטומטית שלנו ולאמץ דפוסי התנהגות אחרים, פעמים רבות אנו עסוקים ב-"לתקן" את ההתנהלות של הילד ודורשים ממנו לשפר את התנהגותו או לשנות את תפקודו. ולרוב, עושים זאת על ידי הבעת כעס, אכזבה וביקורת :"למה אתה תמיד מאחר"? "מדוע צריך להזכיר לך מאה פעם להכין שיעורים? וכו... הילד מתמרד, לא תמיד משתף פעולה ומנגד ההורה כועס, מעניש ובהמשך מתגנבות תחושות אשמה ושוב חוזר חלילה... אין לי ספק, שכהורים אנו נשאבים לתוך "השבלונה" של מרוץ החיים... ולמרות זאת אל תחכו! עד שהכל יהיה בדיוק כמו שאתם רוצים שהוא יהיה. זה לעולם לא יהיה מושלם! תמיד יהיו אתגרים, שאיפות, מכשולים, ותנאים שהם הרבה פחות ממושלמים. זכרו, שבתוך כל זאת נמצא הילד שלנו.. שלעתים קשה לו להיות ילד בעולם שאנשים עייפים, עסוקים, חסרי סבלנות ומממהרים. משימת ההורות דורשת מאתנו להוביל כדמות בטוחה, תומכת ומעצימה. נחזק ונעצים את ההתנהגויות החיוביות של הילד וניתן הרבה פחות מקום והתייחסות לאחרות. נציין בפני הילד כמה הוא משמעותי ומיוחד עבורנו, אהוב, מתחשב, מוכשר. נשתמש באמירות מעודדות בהתאם ליכולותיו, הילד שלנו ידע ויאמין כמה הוא יכול ומסוגל, יחוש שאנחנו מאמינים בו וסומכים עליו. מקום כזה מזמין שיתוף פעולה מצד הילד, אתם תרגישו שהחיכוכים מצטמצמים והאווירה המשפחתית משתפרת.

זה לא פשוט! כי שפת העידוד היא שפה שצריך ללמוד ולתרגל עד שתהיה שגורה על הלשון, יחד עם זאת, עם רצון לשינוי, עקביות והתמדה נבנה יחסים טובים עם ילדינו וניצור אווירה משפחתית נעימה. שווה את המאמץ!!!

לכן, תשתדלו בבקשה לעצור! רגע... היו נוכחים בחיים של ילדיכם. פנו זמן להיות איתם אחד על אחד, ללא ניידים, ללא מסכים, עם הקשבה והתבוננות והכירו אותם באמת. "בחיים הכל יחסים" אמר אלפרד אדלר וצדק!

אז איך עושים את זה? בדיוק בשביל זה אני כאן.😍 אליס דריה-054-4850699 Https://www.alice-darya.com